top of page
לזכרה של מי שנתנה
מכל הלב
ודאגה
לכולם
ליאל שגב
נרות זיכרון
548
הדלקנו יחד
לילי, אמא של ליאל, מספרת
מסלול החיים
ליאל ילדתי האהובה.
אין מילים בעולם שיכולות לספר מי היית ונשארת עבורי, ילדת קסם של העולם הזה.
יש נשמות שנכנסות לעולם ומשאירות בו אור שאינו כבה לעולם. ליאל שלנו הייתה אור כזה - ילדת קסם, מלאה רוך, אהבה, שמחת חיים ולב טהור שנגע בכל מי שזכה להכיר אותה. באתר זה נאספים זיכרונות, סיפורים, תמונות ורגעים מחייה של ליאל, את מי שהייתה ואת האהבה שהשאירה אחריה. זהו מסע חיים שנכתב מתוך לב של אם לבתה - מתוך געגוע, גאווה כדי להנציח את דרכה ומורשתה, ואהבה שאין לה סוף...
ילדתי, נולדת ב 3/7/95 בבית החולים תל-השומר לאמא לילי ולאבא חיים.
בגיל שנה וחודשיים הלכת למעון סטודיו בגבעתיים אחרי שנפרדת מאסתר המטפלת, שטיפלה בך מגיל ארבעה חודשים עד שנה וחודשיים.
במעון, כל בוקר במשך כחודשיים בכית, התינוקת היחידה שבכתה כשנפרדה מאמא שלה.כשנכנסת למעון עדיין לא הלכת, בקושי עמדת.מזל המטפלת אמרה, ״כשליאל תתחיל ללכת אקנה סוכריות לילדים״, בגיל שנה ושבעה חודשים התחלת ללכת ומזל קנתה סוכריות.
היית התינוקת האהובה על כל המטפלות במעון. בגיל 3 הלכת לגן ״שדמית״, הגננת אילנה המדהימה הבינה מיד שמדובר בילדה מיוחדת עם רצון לעזור לכולם והפכה אותך לגננת קטנה, שתעזור לה עם ילדי הגן.
היית אחראית על חלוקת הבקבוקים והמוצצים, סך הכל ילדה בת 4. בגיל 6 עלית לכיתה א' בבית ספר ״בן גוריון״ (בעבר רמים). בית הספר שבו גם אני למדתי, ואני הרגשתי שכאשר את עלית לכיתה א', מסע בזמן של חיי.
בכיתה א' פגשת את המורה אורה.
ולאחר תקופה קצרה אורה הבינה שאת המורה הקטנה לידה שתעזור לה עם ילדי הכיתה.
כשסיימת את בית הספר העממי, עברת לבית הספר התיכון ״אורט גבעתיים״ במגמת פסיכולוגיה-סוציולוגיה, שם הכרת והתחלת את מסע ההתנדבות שלך שהיה נר לרגלייך כל חייך!!!
התחלת את התנדבותך במחויבות אישית במשטרת גבעתיים, שם הכרת את סיון גולדברג שלימים היה סגן ראש העיר וחבר קרוב עד היום, אך במשטרה לא מצאת עניין, והחלטת לנסות להתנדב בתחנת מד"א רמת גן.
עברת את כל הקורסים האפשריים לגילך.במבחן הראשון לא הצלחת, אך לא ויתרת, כי ליאל לוחמת ולא מוותרת.
ישבת ימים ושעות בתחנה, ולמדת את החומר למבחן ואמרת ״אמא, אני לא מוותרת, אני אצליח בו...״ וכך היה.
ומאותו היום תחנת מד"א הגלגל הפכה לביתך הראשון, חתמת קבע בתחנה. התנדבת בכל מזג אוויר בכל ימות השנה, בקיץ, בשרב, בחורף, בגשם , בקור, באחד מימי החורף ביקשתי ממך, ״ליאלי, קר גשום אין צורך ללכת למשמרת. ואם כן, תיקחי מונית או שאני אקפיץ אותך לתחנה״, אמרת ״לא אמא, אני לא עשויה מסוכר, ככה לימדת אותי. אני אלך ברגל.״ וכך היה, הלכת בחיוך בהתלהבות באהבה רבה.
באחת המשמרות אמרת ״אמא אני יוצאת מחר מוקדם למשמרת בוקר שמתחילה ב 6:30 עד 15:00.״
יצאת ב 6:30 גשם זלעפות ואת בדרכך למד"א דבקה במטרה.
בשעה 14:30 התקשרת אליי ואמרת, ״אמא, יש פנצ'ר חסר מתנדב אני מושכת משמרת עד 23:00 בלילה.״ אמרתי לך ״טוב....תתקשרי אלי מדי פעם.״ אני חייבת לומר את האמת היא לא התקשרה, לרוב אני הייתי מתקשרת והיא לא הייתה עונה.
היום ילדתי שלי אני נכנסת לתחנה שבה התנדבת מגיל 15 עד גיל 27. מד"א הכיר לך תודה גדולה על כל פועלך.
ערב הוקרה למתנדבים בסינמטק בתל אביב,
תיקי כונני חיים למתנדבי התחנה שלך, בנק הדם בתחנה הוסב על שמך ומהיום נקרא ״בנק הדם ע"ש ליאל שגב״,
יק האמבו שלך התיק שאיתו עלית למשמרות להציל חיים נתרם על ידי ומשמש כתיק בחדר ההדרכה.
ליאלי, הדף לא יכול ואין מילים שיכולות להכיל את הכאב שאני נושאת עמי מה 21.02.23 היום בו נפרדת מהעולם שלי/שלנו, והשארת אותי לבד בו.
תנוחי ילדתי.
תודה שנתת לי את הזכות להיות אמא שלך.
ליאלי, אנחנו ניפגש מבטיחה לך.
תשמרי על סבתא דוריס (פאקצה) שלא יכלה להכיל את האבדה והכאב שליאלי נכדתה האהובה הלכה לנוח, היא ויתרה על החיים ב-12.06.24.
אמא יקרה שלי דוריס, תשמרי על ליאלי שלי.
מוזמנים לשתף מילים, תמונות או רגעים – יחד נשמור אותה קרובה
זוכרים אותה יחד
תגובות (56)
Memorials-Posts
הנצחות לזכרה של ליאל שגב
bottom of page
ליאלי ילדתי
אז שנה חדשה התחילה,ואצלי הזמן עצר מלכת ב 21/2/23.
תפילתי היא אחת,תנוחי לך שם בין המלאכים,הכי קרוב שאפשר לכיסא הכבוד.
תבואי אלי מידי פעם ותגידי שהכול בסדר,כדי שאוכל להמשיך להנציח אותך ולהמשיך להאיר את דרכך.
אתן בטח צוחקות עלי,את ווקצה.
חיים של אמא,אני מתגעגעתתתתתתת
מתגעגעים מתגעגעים המון ♥️
שבוע טוב ליאלי😘
אמא לילי ילדתי כותבת לך
שוב בוקר יום שבת,התוכי שלך הירוק מתרוצץ בחצר,ושורק בקולי קולות.
את שומעת אותו ילדתי שלי מהמקום הכי קדוש שאפשר להתפלל ולהיות בו.
דרך היכרותי עם לילי נחשפתי לסיפור האהבה העמוק שבין אם לבתה.
לאחר שלילי פנתה אליי בבקשה ליצור סרט על ליאל, ומתוך השיחות בינינו החלטנו שהסרט יתמקד בעיקר בלילי, באימהות שלה ובמסע ההנצחה שהיא מקיימת לזכר ליאל.
אתם שמכירים את לילי והכרתם את ליאל, ומרגישים שיש לכם זיכרון, מחשבה, תחושה או נקודת מבט על הדרך של לילי ועל פעולות ההנצחה שהיא מקיימת – אשמח לשמוע מכם.
ליאלי נשמתי,אני מתגעגעת אליך מאוד מאוד ילדתי.
תשלחי מסר שהכול בסדר,זה יתן לי מנוח לנשמה.
יש אנשים שמעולם לא פגשת, אבל הלב שלך מתאהב בהם בשנייה❤️ רק מלהקשיב להד שהשאירו בעולם. כזו היא ליאל אתמול, ביום ההולדת שלה, הרגשתי את הנוכחות שלה דרך כל מי שאוהב אותה.החלל העמוק שהותירה בלכתה נוכח כל כך אצל אמא לילי ובמשפחת מד"א שבה נקשר הזיכרון המהדהד.האהבה אליה מתורגמת למעשים: בסריגה לכבודה, בטיפוח פינת החמד המוקדשת לה, בהפרחת בלונים וב 31 נרות שמספרים על חיים שלמים שנגדעו.הלב רק מבקש לשלוח כוח, נחמה ואריכות ימים ללילי האהובה שלנו ולכל מי שנושא את דמותה של ליאל איתו, עד מאה ועשרים שנה של זיכרון חי ופועם.יהי זכרה ברוך ומאיר❤️
ליאלי,זאת הברכה שהקראתי בטכס ליום הולדתך בפינת ההנצחה שלך.
ליאלי ילדתי,אהבת חיי,האחת והיחידה בעולם!
מחר יש לך יום הולדת 31,בימי הולדת נהוג לברך במזל טוב,אך במקרה שלנו זה הפוך,מזל רע,וטוב בטוח שלא.
נפגשים פה הערב בפינת ההנצחה שנרקמה בחוט זהב לכבודך,משפחה,חברים,ידידים,לחגוג איתך ילדתי,עד כמה שאפשר לומר לחגוג.
ליאלי,את שם למעלה בין העננים,מסתכלת צוחקת ובטח אומרת,"אמא שלי משוגעת".
תפילתי היא אחת,תנוחי לך שם בין המלאכים.
תשמרי לנו על אמא וסבתא דוריס.
מתגעגעת,אוהבת ואוהב אותך עד סוף חיי.
עוד נפגש מבטיחה לך.
אמא שלך ורק שלך.
לילי
2/7/26
אמא שלך,לילי
בעוד שבוע ליאלי,אהבת חיי,יום ההולדת שלך,ואני בהכנות....
מבטיחה לך ילדתי שלי,שאשלח ואפרסם בכול מדיה אפשרית,שכול מי ששמע שהכיר ידע מה אני והעולם הפסיד.
וואו איזה אתר מרגש…. אמנם לא זכיתי להכירך ליאל אבל בזכות
אימך והאתר שהקימה מרגישה שמכירה אותך מצויין… במיוחד את
יכולת הנתינה הבלתי נגמרת.שלך. נוחי על משכבך בשלום…